ברוכים הבאים,

אתר זה מיועד בעיקר לחיילים, חיילות, בסדיר, בקבע, במילואים, אחרי גיל מילואים, בני משפחותיהם וחבריהם.

במידה ועברתם זובור, ראיתם או שמעתם על זובור, אשר נדמה לכם כי היה, שלא על דעת מפקדי היחידות ו/או חרג מתחום הסביר בכל היבט (גופני, נפשי וכו') - אנו ממליצים לכם לפנות בדחיפות לרשויות צה"ל, לרבות מפקדיכם או קצינת תנאי שירות.
 
 

   
 
במקרה הצורך כדאי וחשוב לפנות לקצינת פניות הציבור בצה"ל. במידה ופניתם לרשויות צה"ל כמפורט ולא קיבלתם מענה ו/או קיבלתם מענה שאינו נאות לדעתכם ו/או אינכם רוצים לפנות לצה"ל מכל סיבה שהיא - הנכם מוזמנים לפנות אלינו באמצעות תיבת "יצירת קשר" באתר זה.

אנחנו לא קשורים לצה"ל בכל צורה שהיא, לא במישרין ולא בעקיפין והעניין היחידי העומד מול עינינו הוא לסייע לכם במקרה הצורך. כמובן שמטרת העל שלנו היא לסייע לצה"ל למגר את תופעת הזובורים, הן בין חיילים לבין עצמם והן בין מפקדים לחיילים. לצערנו יש סימנים המעידים כי תופעת הזובורים, במעטה של מעשי קונדס לגיטימיים לכאורה, החורגים מגבול הטעם הטוב, מערכי כבוד אנושי ועל פניו מגבולות החוק - נפוצים בחלק מיחידות הצבא לאורך שנים רבות.

כהורים לילדים וכבנים למשפחות אנו רואים כל מעשה זובור כאילו קרה לילדינו ולבני משפחתנו. הזעזוע בהתאם.

נשמח אם תמסרו לנו בפנייתכם פרטים רבים ככל הניתן אודות אירוע הזובור בו תרצו לעסוק ופרטים ליצירת קשר עימכם. אנו נפעל בדיסקרטיות ולא נעביר לצד שלישי כל פרט מזהה ללא רשותכם המפורשת. לאחר הבהרת הפרטים עימכם, נעביר את המידע הרלבנטי לצה"ל לטיפולו. במידה ונגיע יחד למסקנה כי הטיפול אינו נותן מענה ראוי (עניינית או במהירות הדרושה) נשקול אפשרויות פעולה נוספות בכדי להגיע לתוצאה הרצויה.

חשוב לציין כי אנו לוקחים בחשבון כי מיעוט הפונים עלול לפנות מתוך רצון לפגוע במישהו אחר, שלא על בסיס תלונת אמת. אנו יודעים כיצד לסנן פניות אלו ולכן ממליצים להימנע מתלונות שווא.

בשנת 1973 ו-1982, כשאנחנו היינו חיילים בסדיר וקבע, כבוד האדם ככלל וכבודו של החייל, ותיק, צעיר ושונה בפרט, היו ערך עליון. לעניות דעתנו הכול מתחיל ונגמר בזה.

ההיסטוריה מוכיחה כי התנהגות אנושית ונטולת טקסים החורגים מגבול הטעם הטוב ככלל, ובנוגע ליחסי חיילים ותיקים וצעירים בפרט - לא מנעה מהיחידות שלנו להגיע להישגים יוצאי דופן הן "במלחמת יום הכיפורים" והן במבצע "שלום הגליל" או "מלחמת לבנון הראשונה" כפי שמכנים זאת אחרים.

אנו מבקשים להדגיש את המובן מאליו:
· חייבים לעצור כל מעשה התעללות-גופנית ו/או נפשית.
· חייבים לדווח על מעשה נלוז שכזה בכדי לתת לצה"ל אפשרות להקיא מתוכו את השותפים למעשים אלו.
· כל אחד חייב לראות את קורבן ההתעללות כאילו היה בנו או בן משפחתו.
· מעשי קונדס וטקסים אחרים חייבים לצאת לאור ולקבל את אישור המפקדים - מראש. אחרת ייצאו מכלל שליטה.
· אין צורך להתבייש/לחשוש לדווח על התעללות והתנהגות חריגה – כיום חוקי מדינת ישראל מחייבים לדווח למשל על התנהגות חריגה כלפי ילדים, אפילו של הוריהם. כל חייל הוא ילד של מישהו.
· בואו נסייע לצה"ל לעצור את ההתנהלות הפסולה הזו. צה"ל זה אנחנו.

אין צורך להתנהל כעדר ובעיקר לא כדאי להיכנע ללחץ חברתי הגורם למישהו לשמור על קשר נוראי של שתיקה. גם אם אומרים לנו: "כבר שנים עושים זאת", "המפקדים יודעים", "גם לנו עשו זאת", "זה מחשל" ועוד- ומדובר במעשה פסול, לא אנושי ובלתי חוקי בעליל:

חובה לומר די, חובה לדווח ולשבור את קשר השתיקה!